חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח -2018 נחקק ונכנס לתוקף בחודש 09/2019 ומחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 וחלקים מסוימים בהתאם להוראות פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983.


חוק זה מתייחס בתוכו להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הן של יחיד והן של חברה ובכך עושה סדר של שניהם ומאחדם אל תוך חוק אחד בנושא חדלות פירעון ובדגש על שיקום כלכלי.


לא פעם, ובמיוחד בתחילת תקופת הקורונה, נוצרות סיטואציות לא צפויות בחיים אשר הופכות את היוצרות וברגע אחד וממקום של יציבות כלכלית, אנשים נמצאים בחוסר וודאות ואינם יודעים כיצד יסיימו את החודש. מספיק שיהיה חודש אחד קשה בעבודה וברגע אחד, משפחות שלמות נכנסות לבור כלכלי. המצב מחמיר כאשר ההוצאות עולות על ההכנסות ובכך הבור גדל עד אשר אין אפשרות לעמוד בתשלומים מבלי להיכנס לחובות.


הדבר נכון גם לגבי תאגיד אשר ההוצאות השוטפות שלו עולות על ההכנסות ועל אף זאת, בכדי לעמוד בתשלומים, נאלץ התאגיד להתחייב לעוד עבודות חדשות אשר לא תמיד יכול לעמוד בהם בעקבות בעיות תזרים ובכך החובות גדלים.


מטרת החוק החדש בשונה מפקודת פשיטת הרגל הוא לא להעניש את מי שנקלע לחובות ולהשאירו בהליך נצחי בלי טיפה של אור בקצה המנהרה, בלי לראות את הסוף. בדיוק כפי שהיה עד כה. מטרתו היא לשקם את היחיד/התאגיד באופן שיוכל להתחיל מחדש בתוך תקופה מוקצבת מראש, עם וודאות, יעילות ועידוד להיכנס למעגל העבודה ולתרום לכלכלת המשק.


עם שינוי כיוון הרוח בכל הנוגע למעמד החייב בהליך, שונה שמו ל"יחיד". שמו של כונס הנכסים הרשמי שונה ל"ממונה".


הליך החדלות מונה מספר שלבים חשובים ומהותיים לתוצאותיו. לא מעט נוטים לחשוב שבכדי להיכנס להליך ולקבל הפטר, יש להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים ולהמתין עד הדיון וזהו. פשוט וקל.

 
טעות זו משליכה על תוצאות ההליך ובמרבית המקרים אף מובילה לביטול ההליך והלקוח לא מבין איך זה קרה. לכן בחירת עורך הדין לייצוג בהליך אשר מבין את הדקויות ואת הגורמים הנוספים הפועלים בהליך הוא בעל חשיבות עליונה.


המשרד מלווה את הלקוח מתחילת ההליך ועד סופו לרבות כל הפעולות הנדרשות עד קבלת התוצאה הטובה ביותר.

שלבי הליך חדלות פירעון של יחיד

שלב 1 – הגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים (בעבר "צו כינוס")

ביצוע שיחה מעמיקה עם היחיד ובירור נתונים אישיים עליו בדרך של שאלון מעמיק. את התשובות יש לתמוך במסמכים ולהציג את העובדות הנטענות בתצהיר הסתבכות ולתאר את השתלשלות הנסיבות שהביאה את היחיד למצב בו הוא חדל פירעון.
בנוסף יש לבחון את גובה החובות הכולל. במידה וסך החובות נמוך מסכום של 149,559.43 ₪. ההליך ינוהל בלשכת ההוצאה לפועל. במידה וסך החובות עולה על סכום של  149,559.43 ₪, ינוהל ההליך בבית משפט השלום תחת "הממונה".
לבקשה זו שמוגשת יש חשיבות רבה שכן בהתאם לבקשה זו והעובדות המצוינות בה, ניתן צו לפתיחת הליכים ובו נקבע התשלום החודשי אותו ישלם היחיד עד למועד הדיון.

שלב 2 – שלב ביניים/תקופת המבחן

לאחר מתן הצו ועד למועד הדיון שנקבע (לרוב בין שנה לשנה וחצי מעת קבלת הצו), ניתן עיכוב הליכים כנגד היחיד בכלל ההליכים ועיקולים והגבלות שהיו קיימים על שמו, מבוטלים. היחיד מצוי בתקופת מבחן על אופן התנהלותו והאם עומד בדרישות ההליך. לצורך בחינת היחיד בתקופה זו, ממנים עו"ד המשמש כ"נאמן" מטעם "הממונה" (כונס הנכסים). בעת ההליך, היחיד נדרש להגיש דוחות חודשיים המשקפים את התנהלותו, ויש חשיבות עצומה שעו"ד המטפל יכין את הדוחות ולא היחיד עצמו!
אי הגשת דוחות או הגשתן באופן חלקי עלולה להוביל לביטול ההליך!
בנוסף, זו התקופה בה על היחיד להגיש בהתאם לנסיבות בקשה לקציבת מזונות, בקשה לניהול עסק עצמאי, בקשה להפחתת התשלום החודשי, בקשה להוספת נושה מוצהר לתיק ועוד מגוון בקשות מסוימות שמתאימות לכל מקרה ומקרה. ישנם בקשות המוגשות לביהמ"ש וישנם שמוגשות "לממונה".
גם כאן, אי הגשת בקשות אלו בזמן יכולה להוביל לביטול ההליך!
בסוף תקופה זו ולפני קיום הדיון, הנאמן מכריע בתביעות החוב שהוגשו ובוחן את נכסיו וזכויותיו של היחיד, ולבסוף מגיש הנאמן את המלצתו בכל הנוגע ליחיד לידי הממונה, והממונה מגיש המלצתו הסופית לביהמ"ש בטרם הדיון.
בהמלצות אלו נשענים הנאמן והממונה על כל המידע שהתקבל בגין היחיד בתקופת המבחן, שיתוף הפעולה שלו ויכולתו הכלכלית.
המלצות אלו בעלות משקל גבוה מול ביהמ"ש ובמרבית המקרים נשענים בתי המשפט על המלצות אלו. על כן יש חשיבות בבחירת עו"ד אשר ילווה את היחיד לאורך כל ההליך לרבות תקופת המבחן ועד לייצוג הולם ומסור בבית המשפט.

שלב 3 – קיום דיון ומתן צו לשיקום כלכלי

במעמד הדיון בית המשפט בוחן את טענות הנאמן, הממונה והיחיד, ובהתאם למצבת הנשייה המוכרעת, נותן הוא צו לשיקום כלכלי ליחיד. בצו נדרש היחיד להוסיף סכום סופי לקופת הכינוס אשר ישולמו בתשלומים חודשיים למשך 36 חודשים. במקרים בהם ההליך לא נוהל באופן תקין והיחיד לא פעל כדרש מוארך ההליך מעט יותר.
על היחיד להגיש דוח חודשי רק פעם בחצי שנה ולא כל חודשיים ובסיום התשלום הכולל שנקבע לו להוסיף לקופת הכינוס, מועמד הוא לצו הפטר.

שלב 4 – צו הפטר

לאחר סיום התשלומים שנקבעו ליחיד בתכנית השיקום וככל שלא יתגלו עובדות חדשות המצדיקות בחינות נוספות, יקבל היחיד צו הפטר אשר בו ימחקו לו את יתרת החובות והוא יוכל להתחיל בחיים חדשים. 
אך לעיתים ניתן לקבל צו הפטר כבר בשלב ה-3 בו מצוי היחיד בדיון ובטרם נינתה לו תכנית שיקום. ישנם מקרים מסוימים המוכרים בחוק ובפסיקה המועמדים להפטר לאלתר ללא תכנית שיקומית של 36 חודשים. למשל אנשים החיים מקצבת נכות ודרגת נכותם 100% אי כושר ללא הכנסה נוספת, יקבלו הפטר לאלתר בהתאם להלכת "לשצ'נקו" שנקבעה בחודש 01/21 בביהמ"ש העליון. 

שלבי הליך חדלות פירעון של תאגיד

שלב 1 – הגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים

תאגיד יכול להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים אם חובותיו עולים על סך של 25,000 ₪ והוא חדל פירעון או שבמצב בו יינתן לו הצו, הוא ינצל מלהגיע למצב בוא הוא חדל פירעון.
בהליך זה גם היועץ המשפטי לממשלה (ככל ויש עניין ציבורי) וגם נושה של התאגיד יכול להגיש את הבקשה לפתיחת הליכים נגד התאגיד במידה והוכיח כי התאגיד חדל פירעון או שהגיע מועד פירעון של התאגיד ואינו עמד בו.
ככל ולא הגיעו מועד הפירעון, ישנם מקרים מצומצמים בחוק המאפשרים במצב זה להגיש בקשה לצו הליכים נגד תאגיד.

שלב 2 – שיקום כלכלי של התאגיד   

במסגרת הצו, קובע ביהמ"ש על שיקום התאגיד במידה ועומד בתנאים המצוינים בחוק, או לחלופין, מורה על פירוק התאגיד והקפאת הליכים בעניינו. 
בשלב זה, מתמנה "נאמן" מטעם "הממונה" (כונס הנכסים) אשר כמו בהליך של בקשת יחיד, בוחן את נכסי התאגיד וזכויותיו, בודק ומכריע את תביעות החוב ומגיש את המלצתו הסופית לממונה בטרם קיום הדיון.
במידה ובית המשפט יורה על שיקום והבראת התאגיד, יגבש הנאמן את התכנית המיטבית שתאפשר לתאגיד להתנהל בצורה נכונה ולשקם את עצמו עד הבראתו הסופית ותשלום החובות שנוצרו לנושים, וכל זה באישור בית המשפט.
אפשרויות נוספות הם צמצום והקטנת תביעות החוב של הנושים במקביל או אף למכור את נכסי החברה ובכך לפרוע את חובותיה מבלי לפרקה.

שלב 3 – צו לחיסול התאגיד 

כאשר בית המשפט מורה על פירוק התאגיד במסגרת צו לפתיחת הליכים או לאחר שבחן את הנושא וראה כי אין סיכוי סביר בו התאגיד ישתקם, או אף כי אם ינסה ליתן לתאגיד זמן נוסף לשיקום והבראה, הדבר יפגע בנושים עוד יותר, ייתן צו לחיסול התאגיד והנאמן יפעל למימוש הכספים שהצטברו בקופת הכינוס ולחלקם בין נושי התאגיד.
ככל והדבר לא יפגע בנושים, בית המשפט יוכל לקבוע כי בטרם ייתן צו לחיסול כנגד התאגיד, ימשיך התאגיד לפעול לתקופה מסוימת בכדי להעלות את רווחיה ולהגדיל את הדיבידנד הסופי שיתקבל אצל הנושים בעת הפירוק.

בקשת נושה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד יחיד

המשרד מייצג נושים אשר אינם מצליחים לגבות את חובם ועל כן ניתנת האפשרות גם לנושה להגיש בקשת נושה מטעמו למתן צו לפתיחת הליכים לאותו אדם אשר חב לו חוב.
ככלל, תנאי להגשת בקשת נושה הינה כי גובה החוב הוא לפחות 74,779.8 ₪ (נכון לשנת 2021).
ככל ואין מחלוקת על החוב ואין טענות שמצדיקות את אי התשלום כגון קיזוז וכו' ובהתקיים התנאים הבאים, יוכל הנושה להגיש את הבקשה. ואלו התנאים:
  1. על הנושה למסור את דרישתו לתשלום החוב ליחיד ולציין בדרישה כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, מתכוון הנושה להגיש נגד היחיד בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגדו.
  2. החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה.
  3. הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר לחייב את דרישת התשלום.
ישנם מקרים נוספים בהם ניתן להגיש בקשת נושה:
  1. אם ניתן פסק דין המורה על הייד לשלם לנושה והיחיד לא שילם אותו בתוך 30 ימים או שולם באופן חלקי כך שהיתרה עולה על סך של 74,779.8 ₪.
  2. חוב שנפתח בגינו תיק הוצל"פ נגד היחיד ונמסרה לו אזהרה בגין החוב והחוב לא שולם בתקופה שצוינה באזהרה.
  3. חוב בגין אי תשלום מיסים וליחיד נשלחה דרישה לתשלום חוב והחוב לא שולם בזמן שצוין בדרישה.
נושים בדין קדימה – עובדים
גם עובדים אשר לא שולמו להם זכויות מסוימות בעבודה יכולים להגיש בקשה נגד המעסיק לפתיחת הליכים כאשר החוב עומד על סך של 9,970 ₪ לפחות ונקבע בפסק דין של בית הדין לעבודה והחוב לא שולם בזמן שנקבע בפסק הדין או אם שולם חלק מהסכום והיתרה שלא שולמה עולה על סך של 9,970 ₪. 
חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו
גם נושה של חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו כמו (למשל שטר עם תאריך פירעון לעוד חודשיים) רשאי להגיש בקשה כי יינתן נגד היחיד צו לפתיחת הליכים, אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
  1. היחיד מעלים, מעביר או מוכר נכס מנכסיו (כספים, זכויות, בתים, רכבים) כדי להבריח או להסתיר אותם מהנושים.
  2. היחיד פועל במטרה להונות (לרמות, להטעות) את הנושים.
  3. היחיד לא יוכל להחזיר את החוב לנושה בטווח של חצי שנה מרגע הגשת הבקשה.
 

דברו איתנו

לקביעת פגישת ייעוץ או כל שאלה!

כתובתינו: רחוב פל-ים 2 א' "חלונות הסיטי" בניין אשל, קומה 2 חיפה 3309502